לא ניתן להכחיש את ההשפעה העצומה של המדיה הדיגיטלית בבחירות ואת הדומיננטיות המוחלטת שלה בבחירות בעשור האחרון.
ההשפעה של המדיה הדיגיטלית בבחירות
ההשפעה של הרשתות החברתיות על כל מה שקורה ביום יום היא עצומה וכאשר מדובר בקמפיין פוליטי ההשפעה גדולה פי כמה. חברות אסטרטגיה אשר מבצעות ניהול קמפיין בחירות נעזרות ברשתות החברתיות המובילות כמו פייסבוק, אינסטגרם וטיק טוק ומפיצות באמצעותן מידע. זוהי גישה שיווקית של בחירות דיגיטליות שלא דומה לבחירות שנעשו במילניום הקודם או אפילו תחילת המילניום הזה. המדיה הברתית נהפכה לאחת הזירות, אם לא הזירה החשובה ביותר לקידום הקמפיין, ניהול משברים, ושיווק המטרות של המועמד.
אחת המטרות של הפצת המידע היא להראות כי לכאורה כלל הציבור או חלק ניכר ממנו כבר השתכנע להצביע למועמד זה או אחר, כאילו שכולם מסכימים עם העמדה שלו בנושא זה או אחר. בדרך זו הם סוחפים אנשים נוספים מהציבור ובמיוחד פלחי אוכלוסייה אשר קל לשכנע אותם כמו מבוגרים. בדרך זו הם מרחיבים את קהל המעריצים של המועמד שלהם וכך הם יוצרים קהל שבוי שלו שמתכנן להצביע עבורו ביום הבחירות.
חלק מהקמפיין בנוי ממודעות ממומנות אשר יש בהן מסרים חיובים או שליליים וזאת בהתאם לרצון של המפרסם במסע פרסום זה. במקצת מהן מדובר בפרסום סמוי כדי ליצור השלכות של תוכן שיווקי ספציפי שהוא חשוב לניהול הקמפיין ולהרחבת התמיכה במועמד הספציפי.
תעמולה מקוונת זו היא לא אחת מוגדרת כמניפולטיבית ולכן המסרים מופצים בכל דרך אפשרית, ברשתות החברתיות וגם בווטס אפ שהפך להיות שחקן דומיננטי מאד בהפצת מידע, לאור התפוצה העצומה שלו בקרב חברים, קרובי משפחה, קולגות מהעבודה ואין ספור הקבוצות, שבכל אחת מהן יש הרבה מאד חברים.
דעת הקהל לקראת הבחירות
חברת הפרסום אוספת מידע חשוב, מעבדת אותו ולאחר מכן משתמשת בו על פי הצרכים של מסע הפרסום ובהתאם לרמת התהודה שהיא רוצה להגיע אליה. בדרך זו מפרסמים מידע מוטעה וגם מידע מטעה בדרכים מהירות כדי ליצור אפקט מהותי. הפייק ניוז הפך להיות שחקן מרכזי כיוון שלציבור קשה מאד לדעת אם מדובר במידע שהוא אמת או לא, אין הם יודעים שמדובר במידע שמשרת אינטרסים מסוימים וקיימת השפעה רחבת היקף על התודעה לגבי מועמד זה או אחר.
אחת הבעיות שנוצרות במסעי פרסום שכוללים חדשות כזב הוא שהציבור מאבד אמון במועמדים מסוימים וגם מאבד עניין בכל מסע הבחירות. כמויות המידע שהתושבים נחשפים אליהם מהכיוונים השונים הם כבר מבלבלים וקשה לציבור לקבל החלטות. לא אחת העומס ברשתות החברתיות הוא כל כך גדול שהציבור מאבד עניין לחלוטין במערכת הבחירות וחלק ממנו גם אינו מממש את זכותו האזרחית ולא מגיע לקלפי כדי להצביע.
התמיכה במועמדים מסוימים או במפלגות ספציפיות יוצרת גם קיטוב חברתי ומחלוקות בין חברים וקרובי משפחה ועם הזמן כשיש פמפום תמידי של הרשתות החברתיות ושל ההודעות והסרטונים בווטס אפ, היכולת השיפוטית של האזרח נפגעת.
